ועכשיו, אחרי "מלנכוליה", מגיע סרט דרמה על סוף העולם. מסתבר שאל גור צדק, שכבת האוזון התמוססה, וכדור הארץ עומד לפגוש את האפוקליפסה בדיוק ב-4:44 בבוקר. ווילם דפו (אנטי-כרייסט) הוא שחקן שמעביר את היממה האחרונה של כולם עם זוגתו הציירת בדירתם. בין אכילה (ואכילת אחד את השני) ליצירה, להתבוננות בשכנים, עולות שאלות פילוסופיות שונות ומשונות. יכול להיות שיש משמעות לחיים ולתקווה האנושית, גם כשכמעט ברור שאין סיכוי לתקווה הזו? או באופן יותר פרוזאי: מה הטעם בלהתגלח?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה